רפורמת האוצר בביטוחים הסיעודיים - הפתרון שלנו לבעיית הביטוח הסיעודי הקולקטיבי של הגמלאים

פתרון המוצע: העברה מדורגת של מבוטחים מבוגרים לפוליסות פרטיות במחיר מוזל ועם רשת בטחון של האוצר ל-10 שנים שתגן על חברות הביטוח.

משרד האוצר מתלבט באחרונה בסוג הפתרון לבעיית הביטוח הסיעודי הקולקטיבי לארגוני הגמלאים שחברות הביטוח מבקשות לייקר להם את פרמיות הביטוח במאות אחוזים, או לבטל את הסכמי הביטוח עמם אם יתנגדו לייקור התעריפים. האוצר אף אסר על חברות הביטוח לחדש הסכמי ביטוח סיעודי קולקטיבי קיימים במטרה להגן על המבוטחים מפני קפיצות בגובה הפרמיות ככל שגיל המבוטח עולה. אבל, גם באוצר מודים כי כרגע - אין להם פתרון טוב לבעייתם של מבוטחים מבוגרים, בעיקר גמלאים ששילמו במשך שנים פרמיות לחברות הביטוח והם עלולים למצוא עצמם ללא ביטוח סיעודי - דווקא בשנים שהם נזקקים לו ביותר. הסיבה: ביטול הקולקטיבים יחייב את המבוטחים לעבור לביטוח פרטי שבו התעריפים גבוהים במאות אחוזים מתעריפי הקולקטיבים. דהיינו, עשרות אלפי מבוטחים מבוגרים (גמלאים) ששילמו במשך שנים רבות פרמיות ביטוח נמוכות – יישארו ללא ביטוח סיעודי שכן לא יוכלו לעמוד בתשלומים של הפרמיות – שהן גבוהות במיוחד לגבי מי שמצטרף לביטוח בגיל מבוגר. אחת ההצעות שמעלה אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, היא הקמת מעין קרנות פנסיה לביטוח סיעודי הדדי למבוטחים, שמחזיקים כיום פוליסת ביטוח סיעודי קבוצתית העומדת בפני סגירה. במסגרת אותה קרן פנסיה, החברים המבוגרים שיצאו מהקולקטיבים שייסגרו יבוטחו יחדיו במחירי עלות, על פי עיקרון ההדדיות. לפי שעה, לא ברור אם באוצר יבחרו בפתרון זה או בפתרון אחר, כגון קרן הדדית נפרדת לכל קולקטיב בחברת ביטוח, או יצירת מסלול לביטוח סיעודי פרט במחיר סביר יחסית. ירון נאמן, מומחה לביטוח סיעודי, אומר כי ביטול הקולקטיבים היה צעד הכרחי ולדעתו הפתרון יהיה באיחוד קבוצות בתוך אותה חברת ביטוח תוך קביעת תכנית אחת לכולם בתכנים סבירים וכמובן בפרמיה אותה יוכלו המבוטחים לשלם. הוא תומך גם בקידום החוק החדש שהוצע על ידי משרד הבריאות וזוכה להתנגדות של ענף הביטוח - שתכליתו להרחיב את השרות הממלכתי הניתן היום בנושא הסיעוד, לרכזו תחת ארגון אחד, לאפשר ביטוח סיעודי בסיסי לכל אזרח במדינה ללא שיצטרך לחסל את חסכונותיו ומבלי שייפול לנטל על ילדיו. לפי תוכניתו של ירון, יוכלו מבוטחים שגילם עד 65 לעבור לביטוח פרטי, שכן המחירים בגילאים הללו לביטוח פרטי עדיין סבירים. מבוטחי הקולקטיב אינם צריכים לעבור שוב חיתום וחברת הביטוח חייבת לקלוט אותם – לפי רוב ההסכמים - בהנחות שבין 15%-25% (למשך 3-5 השנים הראשונות, לעומת התעריף הרגיל. כך למשל רכישת מנת ביטוח של 3,500 שקל לבני 65 לחמש שנות פיצוי נעה סביב 150-200 שקל לחודש. התעריף שונה בין החברות ובין גברים לנשים). הבעיה הקשה יותר היא לגבי גילאי 65 ומעלה - אז קופצות הפרמיות בעשרות אחוזים. לאלה בעיקר מיועדת הצעת הפתרון שלו. "ההצעה שלי מחייבת יצירת שיתוף פעולה בין שלושת הגורמים המעורבים – חברת הביטוח, הפיקוח והגמלאי כדי להגיע לפתרון. הבה ניקח לדוגמה קולקטיב של גמלאים שהביטוח שלהם מבטיח להם פיצוי של 5,000 שקל לחודש במקרה שיהפכו לסיעודיים והם משלמים פרמיה של 400 שקל לחודש", אומר ארליך "לפי ההצעה שלי", הוא מוסיף, "תוכרז לגביהם תקופת מעבר בת עשר שנים שבהן ימשיך הגמלאי להיות מבוטח בקולקטיב שלו אבל סכום הביטוח (הפיצוי) שמובטח לו ילך ויקטן מדי שנה ב-10% (500 שקל). אבל סכום הביטוח הזה שיגרע מהביטוח הקולקטיבי - יעבור לביטוח פרטי. אז נכון שעבור אותם 500 שקל פיצוי שנגרעים מהקולקטיב – תידרש פרמיה גבוהה יותר בביטוח הפרט - אבל כאן ייכנס לפעולה שיתוף הפעולה עם חברת הביטוח - שתידרש לשים כתף כדי להוזיל את עלות הביטוח הזה. זה יהיה כדאי לה שכן כך היא מקטינה את הקולקטיב – שאינו רווחי, ונכנסת להליך של הגדלת ביטוחי הפרט בהדרגה. למבוטח תינתן כמובן האופציה לעצור בכל שלב את המעבר הזה - ככל שהפרמיה של חלק הפרט תגדל והוא יתקשה לעמוד בתשלומים. במקרה כזה הוא מבוטח על סכום קטן יותר שהצליח לצבור בביטוח הפרטי - נניח 3,000 שקל פיצוי במקום ה-5,000 שקל בקולקטיבי שאינו קיים עוד. המעבר לביטוח פרטי – מבטיח גם למבוטחים ערכי סילוק (הם יישארו מבוטחים על סכום מסוים גם אם יפסיקו לשלם - בעדו שבביטוח קולקטיבי - מרגע שהוא לא מתחדש - אין למבוטח כל זכויות צבורות)". ירון

אומר שלתכנית הזו צריכה להיות גם צלע שלישית- המדינה, אשר צריכה לפרוש רשת בטחון לחברות הביטוח לתקופת המעבר כדי לספק להן הגנה אקטוארית כנגד המחיר המוזל של הפרמיות בביטוח הפרט בתקופת המעבר. הסיכון הזה של פריסת רשת ביטחון - כדאי למדינה, גם אם הוא יעלה לה כסף - שכן היא משתחררת בכך מהגיבנת המעיקה של דאגה לציבור הגמלאים – שעם ביטול הקולקטיבים, ייהפך בחלקו לנטל על תקציב המדינה בשל קצבאות סעד.